- חיפוש -

לעזאזל האתיקה

בינה פינקלשטיין

מחזור למוצאי שמחת תורה

מה היא אתיקה זו?…
מה היא? תורה כלשהי? או מה?… 
איי, לקריירה הם מומחים דווקא! לעזאזל האתיקה!
פיודור דוסטוייבסקי, האחים קרמזוב

בראשית היא הזיקה

בָּאתִי בְּשַׁעֲרֵי מַחְשָׁבָה יְהוּדִית חֲדָשָׁה
שַׁעֲרֵי זִקָּה, שַׁעֲרֵי רְחַבְיָה, שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה
שַׁעֲרֵי יְהוּדִים מִתְחַנְּנִים לֹא תִּרְצַח
שַׁעֲרֵי גָּלוּת, שַׁעֲרֵי חֻלְשָׁה

קִרְצַפְתִּי מֵעָלַי אִידֵאוֹלוֹגְיוֹת וּזְרָמִים וּמַחְשָׁבוֹת חוֹבְקוֹת כֹּל
וְכָל מָה שֶׁנִּתָּן לְהַשִּׂיג מִמְּעוֹף הַצִּפּוֹר, וִיפֵחַ כָּזָב
וּתְנוּעוֹת פְּנִימִיּוֹת וְחִיצוֹנִיּוֹת, בָּהֶן מַמָּשׁ הִתְבַּיַּשְׁתִּי
דִּיאָלֶקְטוֹת סִינְתֵּזוֹת אִידֵאוֹת וּמוּזוֹת
וּכְבָר לֹא נִסְחַפְתִּי, דַּי לַטִּנֹּפֶת, בְּהֶרְגֵּלֵי מִלְחָמָה וְשָׁלוֹם
פּוֹלִיטִיקָה־צִיּוֹנוּת־שֶׁלָּנוּ־וַאֲנַחְנוּ וְכָל הַדָּבִיק הַזֶּה
נִשְׁטַף עִם הַזֶּהוּת שֶׁל הַזֵּהֶה שֶׁל הַזֶּהוּת שֶׁל הַזֵּהֶה
כְּמוֹ הָיָה חֲלוֹם

אֲבָל פִּתְאוֹם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אֶחָד הִרְגַּשְׁתִּי
שֶׁאַתָּה פִּתְאוֹם אַחֵר

ביקורת כוח השיפוט

כְּבוֹדוֹ
נִגְמְרוּ לִי הַכַּדּוּרִים, הַנֶּשֶׁק –
הַבַּיִת הָפוּךְ עָשָׁן בַּתִּקְרָה
יָדַי כְּפוּתוֹת מָה שֶׁאוֹמֵר
שֶׁאִשְׁתִּי בַּיָּדַיִם הַלֹּא נְכוֹנוֹת
זֶה לֹא סָבִיר, כְּבוֹדוֹ
אֶת הַיֶּלֶד לֹא רָאִיתִי
מֵאָז שֶׁיָּצָאתִי מֵהַמָּמָ"ד לָמָּה –
יֵשׁ בַּחוּץ נְבִיחוֹת
הַיַּלְדָּה פֹּה לְיָדִי
הָעֵינַיִם פְּקוּחוֹת, כְּלַפֵּי מַעְלָה

הִתְבַּקַּשְׁתִּי לְהָעִיד
אֲנִי סָבוּר שֶׁהַנְּסִבּוֹת מַחְמִירוֹת

כְּבוֹדוֹ
אֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתְךָ מְמַלְמֵל לְחָשִׁים
קָשֶׁה לִי לָנוּעַ אֶל הַדּוּכָן אֵין לִי –
לְפִי מַצֶּבֶת הָאֲנָשִׁים
אִם תּוּכַל לְאַשֵּׁר לְעַצְמְךָ בְּצַו זְמַנִּי
אָבְדַן שְׁלִיטָה אִי שְׁפִיּוּת
חֹסֶר כְּשִׁירוּת הַקְפָּאַת הֲלִיכִים
סַעַד מְנִיעָתִי
מִפְּנֵי הַחֹק, כֵּן כְּבוֹדוֹ
גַּם אַתָּה זָקוּק לַהֲגָנָה

קוראת תיגר

הבה נהיה ברורים. האלימות הישראלית נגד פלסטינים היא מוחצת: הפצצות בלתי פוסקות, הרג של אנשים מכל גיל בבתיהם וברחובות, עינויים בבתי הכלא, טכניקות של הרעבה ונישול. והאלימות הזו, על שלל צורותיה, מתנהלת נגד עם הכפוף לכללי אפרטהייד, שלטון קולוניאלי וחוסר אזרחות.
ג'ודית באטלר, המצפן של האבל, 19/10/23

לוּ רַק הָיָה לִי אֵיזֶה מִזְרָחִי לְהַכִּיר לָךְ
ג'וּדִית בַּאטְלֶר
מִישֶׁהוּ שֶׁלֹּא שָׁמַע עַל בִּטּוּל
נִשּׁוּל הִירַרְכִיּוֹת וְגוּפִים נֶחְשָׁבִים

מְבִינָה אֶת הַמַּאֲבָק לֹא אוֹמֶרֶת
כָּל הַחַיִּים אֲנִי מְפָרֶקֶת
מְפֹרֶקֶת מִתְפָּרֶקֶת
מַתְחִילָה וְנִגְמֶרֶת
וְכַמָּה שֶׁאֲנִי הִתְפָּרַקְתִּי כְּבָר לֹא נִשְׁאַר מָה
כְּלוּם, אֶבֶן עַל אֶבֶן
וַולַא אִישִׁי (ولا إشي)
הַחַיִּים שֶׁלָּךְ דְּבַשׁ, נְשָׁמָה

אֲבָל בַּסּוֹף, בַּגְּוִיעָה הָאִטִּית שֶׁתָּמִיד מִשְׂתָּרֶרֶת
אַחֲרֵי שֶׁנִּזְרַקְתְּ שֶׁנִּדְפַקְתְּ אַחֲרֵי עוֹד סְעָרָה
כְּשֶׁכְּבָר אֵין לָךְ חַיִּים גַּם לֹא דֹּפֶק
וְטָעַמְתְּ אֶת הָרַע שֶׁל הָרַע
אַחֲרֵי שֶׁהַכֹּל כְּבָר עֻרְבַּב לָךְ, סֻבַּב לָךְ
וְנִטְרַפְתְּ וְנִסְחַפְתְּ עַד הָאֹפֶק
וְצָעַקְתְּ, אֱלֹהִים, כַּמָּה צָעַקְתְּ, יָא גְּמוּרָה – –

תַּעֲשִׂי כָּמוֹנִי
אֲנִי תָּמִיד נִפְלֶטֶת אֶל הַחוֹף הַמִּזְרָחִי

תַּקְשִׁיבִי
לִפְנֵי שֶׁאַתְּ פּוֹתַחַת עָלַי אֵדוּאַרְד סָעִיד
תְּנִי לִי אֶת הַיָּד וְנִגַּע שׁוּב בַּחֹמֶר
נַעֲשֶׂה לוֹ צוּרָה
בַּסֹּלֶת, בַּסָּג', בַּמְּזוּזָה
כַּפָּרָה
לְאָן אַתְּ בּוֹרַחַת
מָה תִּמְצְאִי שָׁם כְּשֶׁתִּתְפָּרְקִי בַּחֲזָרָה

תַּרְגִּישִׁי כָּאן אֶת הַלֵּב
לִפֹּל צָרִיךְ רַק עַל אֱלֹהִים

אֲחוֹתִי
כְּאַחַת שֶׁיֵּשׁ לָהּ רִצְפַּת אַגָּן
אוֹמֶרֶת לָךְ
נָפַלְתְּ חָזָק

האתיקה האקדמית ורוח הקפיטליזם

הַקַּפִּיטָלִיזְם הַמְּאֻחָר צוֹעֵד יָד בְּיָד עִם אֵתִיקָה צַדְקָנִית
נֵאוֹ-פּוֹסְט-מַרְקְסִיסְטִית
עַל פְּנֵי שְׁנֵיהֶם מָרוּחַ אוֹתוֹ חִיּוּךְ צִינִי
הַלַּהַג הִתְעַבֵּר בְּרֶחֶם הַסִּילִיקוֹן
נִלְחָץ אֶל דָּפְנוֹתָיו
בְּהִיסְטֶרְיָה שֶׁבַּהִיסְטֶרְיָה (hystera)[1]

תְּרוּמַת הַזֶּרַע שֶׁל לֵוִינָס
נִכְנְסָה כָּאן בְּלַחַץ
לֹא לוֹגוֹס, לֹא אֵרוֹס, לֹא תָנָטוֹס
הָאַחֵר הוּא סוֹנִיטוּס (sonitus)[2]
רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְקַשְׁקֶשֶׁת בְּצוּרָה אֵינְסוֹפִית
מִשְּׂמֹאל, כְּמוֹ תֻּכִּי
נוֹצֶקֶת אֶל הַהִגָּיוֹן הַתַּאֲגִידִי מִיָּמִין
אֶל הַכַּלְכָּלָה הַפֻּנְדְּקָאִית
וּבָאָה לָעוֹלָם הַבְּשׂוֹרָה עַל פִּי צוּקִי

אִידְיוֹטִים (idiotes)[3]
אֵתִיקָה נוֹלֶדֶת בְּעִבּוּר שֶׁל מַמָּשׁ
הִיא נְמֵרָה שֶׁמְּגִנָּה עַל גּוּרִים
לֹא אִישׁ הַקַּשׁ

[1] יוונית: רֶחֶם

[2] יוונית: רַעַשׁ, קוֹל חָלוּל

[3] יוונית: פְּרָטִיִּים, לֹא צִבּוּרִיִּים

לשמוע קולות

כחלק מהתגבשות תפיסת הסובייקט המודרני, נדחקה התופעה התרבותית של 'שמיעת קולות' לפינת החברה, וצוירה כתופעה 'הזויה', מאיימת ושלילית ביותר. בכך

בכוחך

אֵלֶּה אֱלֹהֵי הָאַלִּימוּת. אֵלּוּ אֱלֹהִים הַמְּאַלְּמִים אֲלֻמּוֹת מִתּוֹךְ מַכּוֹתֵינוּ, חֲבָטוֹתֵינוּ יוֹם יוֹם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ. עַל הָעִנּוּיִים, הָעֹנִי, עַל דֶּרֶךְ

שירה ותפילה

את המאמר "שירה ותפילה" פרסם ר' הלל צייטלין ב"לוח אחיאסף" לשנת תרס"ד (1904), ובדומה למאמרים אחרים שלו מאותה התקופה, הוא רווי

בין דם לדם

א. נוראים הימים. נוראים ואיומים.ואלוהים כה-רחוק, כה-רחוק.רחוק מאתנו כי רחקנו מאתו…בחוצות ירושלים משוטטים אנשים מוכי-חרדה.התמהון על פניהם והיאוש בעיניהם.היום –

סדר היום של הצדיקים הטהורים

משפט קליט של הרב קוק המודפס תדיר בחדרי מורים ובקלסרים של סמינריוני הדרכה מלמד כי הצדיקים הטהורים אינם קובלים על