- חיפוש -

סיפור על אהבה וחושך

עוז בלומן

אַל תַּקְפִּידוּ עָלַי
אֲהוּבַי, שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי
הֵן בָּאתִי לְהֵאָסֵף אִתְּכֶם
וּבְיָדַי חַיִּים שֶׁהֱיִיתֶם שֶׁחִבַּרְתִּי
מִתְבַּדְּרִים
וְאֵימָה חֲשֵׁכָה נֹפֶלֶת עָלַי
כִּי לְמוּלִי, מְפֻיָּח, מַדַּף סְפָרִים
וְשָׁם בֵּין הָאֵשׁ וְהַלַּיְלָה
עָבַרְתִּי בֵּין הַבְּתָרִים –

וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה שָׁם, וְעוֹז וּגְרוֹסְמָן
אִישׁ לִקְרַאת רֵעֵהוּ עֲרוּכִים
וְרַבִּיקוֹבִיץ' וְזַךְ, יוֹנָה וְיוֹנָתָן
עִם הַקְּצָווֹת הַחֲרוּכִים
וְמְאֻחָד וְעַם עוֹבֵד וּמַחְבָּרוֹת לְסִפְרוּת
וּבָהֶם מְקֻפָּלִים סִימָנִים שֶׁל הִתְמַסְּרוּת
וּפוֹעֲלִים וְלֶכְּסִיקוֹן וְכַרְמֶל וְכִנֶּרֶת
וְשׁוֹקֶן וּפְּסִיכוֹלוֹגִיה וְאוּנִיבֶרְסִיטָה מְשֻׁדֶּרֶת
נִצָּבִים וְשׁוֹכְבִים בַּעֲרֵמָה בְּלִי רְוָחִים
וְהֵם לוֹחֲשִׁים וּמַזְמִינִים וּמַכְנִיסֵי אוֹרְחִים –

וְאֵימָה חֲשֵׁכָה עָלַי, אֲהוּבַי
כִּי אֶחָד מֵאֵלֶּה לֹא מָצָאתִי מַתְרִיעַ
מִגֶּרְמָן, מִבּוֹלְשֵׁבִיק, מִגּוֹי רַצְחָן
מֵעַיִט עַל פְּגָרִים בְּאֵין מַפְרִיעַ
מִטֶּבַח, מִפּוֹגְרוֹם, מִמָּוֶת בַּמִּטָּה
לֹא אוּרִי צְבִי אֵשׁ וְלֹא יָאִיר לֶהָבָה
לֹא מֹשֶׁה שָׁמִיר וְלֹא עַל הַשְּׁחִיטָה
כִּי עֲדִינוּת אֱלֹהִים, עֲדִינוּת וְדַפִּים מְלֵאֵי אַהֲבָה
וּמַגָּע וָחֶסֶד וָרֹךְ וְשִׂיחָה קְרוֹבָה –

וְשֶׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה
וְתַנּוּר עָשָׁן
וַאֲנִי עַל מְקוֹמִי כּוֹשֵׁל נִתְמַךְ
קָפָאתִי שָׂם
וּבְרִית כָּרַתִּי לָכֶם
הֲרוּגַי
לֶאֱהֹב כְּמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר
וְלִנְקֹם כְּמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר
בִּשְׁאֵרִית חַיַּי

רוח ודת בטיפול נפשי

העמדה הרווחת בקרב פסיכולוגים ואנשי טיפול רבים בנוגע לדת ולרוחניות נעה על הציר שבין חשדנות להסתייגות נמרצת; כממשיכי דרכו של

לשמוע קולות

כחלק מהתגבשות תפיסת הסובייקט המודרני, נדחקה התופעה התרבותית של 'שמיעת קולות' לפינת החברה, וצוירה כתופעה 'הזויה', מאיימת ושלילית ביותר. בכך

חרבות אילוזיה והיגיון ברזל

משא הסימביוזה הבלתי אפשרית בְּשֵׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַקַּנָּא וְהָרָחוּםספר בראשית, פתיחה א. טעינו. טעינו בשאלת היסוד. טעינו בשאלה מה מבדיל

(מתוך מחרוזת שירי אלוהים)

ד. בַּחֲדַר מַדְרֵגוֹת – אֱלֹהִים הַמִּסְכֵּן. פָּנָיו כְּבוּיוֹת, עֵינָיו רֵיקוֹת. 'אִמָּא לֹא חָזְרָה?' שָׁאַלְתִּי, 'אִמָּא לֹא חָזְרָה. הִיא בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת.

אָחִינוּ אֱלֹהִים

אֱלֹהִים חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, בִּמְבוֹכֵי הָ"אֵין-סוֹף". בּוֹרֵחַ וּבָא דֶּרֶךְ כָּל הָרְחוֹבוֹת, אַךְ הָאֱלֹהִיּוּת מַסְתִּירָה אוֹתְךָ, אֱלֹהִים! אֵינְךָ רַק אֲדֹנָי, הָאֵל