- חיפוש -

סמינר #3 שור הבר ולויתן: על אדם ומדינה

מערכת

הקמתה של מדינת ישראל היא מן המאורעות החשובים ביותר בתולדות העם היהודי. לאחר אלפי שנות גלות, חזר עם ישראל אל המרחב הפוליטי והקים מדינה ריבונית שבמסגרתה הוא מסוגל להגן על עצמו ולקבל אחריות מלאה על כל תחומי החיים.

עובדה זו כלל אינה מובנת מאליה. חזון הקמת המדינה נתקל בספקנות רבה, ותהליך ההקמה שלה היה רצוף קשיים ואתגרים שנדמו בלתי אפשריים. עם זאת, בעשורים שחלפו מאז הקמתה של מדינת ישראל היא קנתה לה ביסוס יציב ומקום של כבוד בין האומות. אין פירוש הדבר כי לא נותרו אתגרים בתחומים אלה, אולם ההתמודדות עמם אינה ממלאת עוד את סדר היום הציבורי.

אך הקמת המדינה הציבה אתגר ייחודי עבור רבנים והוגי דעות ציונים דתיים, והוא השאלה כיצד צריכה מדינתו של עם ישראל להיראות. הם כמובן הכירו בכך שבהווה רובו של עם ישראל אינו מעוניין בהכרח לנהל את המדינה על פי חוקי התורה, אולם הדבר לא גרע מן החשיבות של ניסוח האידיאל התורני שאליו יש לשאוף.

במבט ראשון אידיאל זה נראה פשוט לניסוח, ואף הצדקתו נדמית כדבר המובן מאליו. אם נקודת המוצא היא מחויבות לתורה ולמצוות, הרי גם קריאה מרפרפת בתורה מלמדת כי היא מלאה במצוות הנוגעות לא רק לאדם הפרטי או לקהילה אלא למסגרת של מדינה, כגון דיני מלחמה והמשפט הפלילי. מצוות אלה לא נתקיימו במשך תקופה ארוכה כתוצאה מאונס, שנבע מחורבן הממלכה היהודית ואובדן עצמאותה הפוליטית. עם חידושה של עצמאות זו, אך מתבקש הוא לשוב ולקיים אותן. בתרגום למונחים המשמשים אותנו כיום, פירוש הדבר הוא כי הן צורת המשטר והן חוקי המדינה, ייקבעו באופן בלעדי על פי התורה ומצוותיה.

ברם ברגע שניגשים למימושו של אידיאל זה, נתקלים מיד בקשיים. קשיים אלה נובעים קודם כל מכך שעצם הניסיון להציע חוקים מתוך התורה עבור המדינה, הוא שינוי משמעותי מאד לעומת כל מה שהיה מוכר במסורת של מאות שנים. אין בידנו דין וחשבון מפורט על האופן שבו התנהלו ממלכות ישראל בעבר. קל וחומר שאין בידינו חזון מפורט ומעשי לאידיאל התורני שעל פיו מדינת ישראל צריכה להתנהל היום.

האתגר ליישם את התורה בעולם המודרני קיים לא רק בסוגיות של מחשבה מדינית, אולם בניגוד לתחומים אחרים כמו דת ומדע, שהעיסוק בהם יכול להישאר בעיקרו תיאורטי, או אפילו פסיקת הלכה שנבחנת לכל היותר בשאלה האם היא פרשנות נכונה של המקורות והאם היא תתקבל על הציבור, הרי שבמחשבה המדינית האתגר הוא להציב אידיאל שיהיה לא רק נאמן למסורת היהודית, אלא גם יוכל להתממש בפועל ולהציע עקרונות על פיהם ניתן לנהל ולקיים מדינה ריבונית מודרנית. על אף כל מה שנכתב בסוגיה זו, אתגר זה עדיין מוטל לפתחנו.

למידה בשעת מלחמה

בשמחת תורה, השביעי באוקטובר, עלה המוות בחלונינו – ומאז הוא נוכח, מורגש וקשה מאוד להדחקה. טענת "זה לא הזמן" שגורה

את רֵעי אנוכי מבקש

בין ספר איוב וסוגית החטופים כבר כמה שנים שאנחנו משתדלים ללמוד תנ״ך בקביעות מידי יום. לפעמים מפספסים יום או יומיים

על עבודת האל הכוזב

"עבודת האל הכוזב… מטהרת את הרע בכך שהיא מסלקת את אימתו. אין דבר שייראה כרע למי שעובד אותו, מלבד כשל

שירה ותפילה

את המאמר "שירה ותפילה" פרסם ר' הלל צייטלין ב"לוח אחיאסף" לשנת תרס"ד (1904), ובדומה למאמרים אחרים שלו מאותה התקופה, הוא רווי

תפילה על המוסר

לאהבות נפולות יאמרו זה שלוש פעמים ויועיל לשכחה  אֵל אֱלֹהֵי הַנָּקָם הָסֵר מִמֶּנּוּ כָּל חֲקִירוֹת וּמַחְשָׁבוֹת מְסֻלְסָלוֹת הוּמָנִיזְם, לִיבֵּרָלִיזְם, אֵתִיקָה הַשְׁכַּח מֵאִתָּנוּ כָּל אוֹתָם

בין דם לדם

א. נוראים הימים. נוראים ואיומים.ואלוהים כה-רחוק, כה-רחוק.רחוק מאתנו כי רחקנו מאתו…בחוצות ירושלים משוטטים אנשים מוכי-חרדה.התמהון על פניהם והיאוש בעיניהם.היום –