- חיפוש -

תפילה על המוסר

בינה פינקלשטיין
לאהבות נפולות 
יאמרו זה שלוש פעמים ויועיל לשכחה 

אֵל אֱלֹהֵי הַנָּקָם 
הָסֵר מִמֶּנּוּ כָּל חֲקִירוֹת וּמַחְשָׁבוֹת מְסֻלְסָלוֹת 
הוּמָנִיזְם, לִיבֵּרָלִיזְם, אֵתִיקָה 
הַשְׁכַּח מֵאִתָּנוּ כָּל אוֹתָם אָקָדֵמָאִים מֻמְחֵי שֵׁן בְּהֵיכָלוֹת 
וּמִלּוֹת הַהִגָּיוֹן וּמְתִינוּת וְיִשּׁוּב הַדַּעַת 
וְנִבְחֲרֵי צִבּוּר וּמְלַהֲגֵי תִּקְשֹׁרֶת רֵטוֹרִיקָה וּפָאתֵטִיקָה 
וְשָׂרִים חֲלוּלִים הָעוֹטְפִים נַפְשֵׁנוּ בְּהִלַּת צַדְקָנוּת וּגְבִינֵי קַבְּצָנוּת 
וּמִינֵי מַדְּעָנוּת וּמִינֵי לַמְדָנוּת 
וּפִכְחוֹן הָרַצְיוֹנָלִיזְם הַנָּאוֹר וּבִקֹּרֶת רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה 
וּמֵצַח גָּבוֹהַּ וְשִׁוְיוֹן חֲסַר פְּנִיּוֹת וְרַצְיוֹנָלִיזְם נְטוּל הַבָּעָה 
וְאִירוֹנְיָה 
וּשְׁאָר מַחְשָׁבוֹת וְהַעֲוָיוֹת זָרוֹת וּמְיֻתָּרוֹת 
שֶׁעָוִינוּ וְשֶׁפָּשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ 

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ 
תֵּן בָּנוּ זִכְרוֹן שְׁבִי חָטוּף וְשֵׁשׁ וָחֵצִי בְּגֶדֶר הַיִּשּׁוּב 
כְּרִיתָה שְׂרֵפָה גְּרִירָה וְגוּפָה 
נִצּוֹלִים נֶחְנָקִים נִמְלָטִים נֶעֱדָרִים צְוָחוֹת דֶּלֶת וּמָמָד 
מֻחְזָק שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת בְּיָד לְבָנָה וְרוֹעֶדֶת 
יְלָדִים יְלָדִים יְלָדִים וְשֶׁקֶט
חֲקֹק עַל מִצְחֵנוּ שֵׁם קָדְשְׁךָ
בְּאֵרִי (שברירי ברירי רירי ירי רי י)
הַיּוֹצֵא מִן הַפָּסוּק תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם
וּמֵאוֹתִיּוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת קְרַעְשָׂטָן
לֹא תִּשְׁכַּח

אֵל אֱלֹהֵי הַנָּקָם
בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל מִדָּתִיּוּת וּסְבִירוּת הוֹגְנוּת וּפַרְשָׁנוּת
וְסֶנְטִימֶנְטִים וּמַבָּטִים קָרִים וּתְהִיּוֹת מִתְנַשְּׂאוֹת
וּמִסְכֵּנוּת
הַרְחֵק מִגְּבוּלֵנוּ כָּל הַמַּחְנִיפִים וּמִתְרַפְּסִים לְאֵירוֹפָּה בִּמְנוֹת דָּם
וּבְרֹאשָׁם יֵשׁוּעַ בֶּן מִרְיָם
וְאָבִיו יוֹסֵף יִמַּח שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ
פּוֹשֵׁעַ יִשְׂרָאֵל שֶׁעֲשָׂאוּהוּ נָכְרִים עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם
וּפָנָיו הָעֲצוּבִים נִבָּטִים חַסְרֵי עַפְעַפַּיִם לְכַפֵּר עַל חַטָּאתָם
בְּמַתְּנַת מוּסָר אֲשֶׁר נָתַנּוּ לָהֶם וַאֲשֶׁר הֵשִׁיבוּ אֶל חֵיקֵנוּ שִׁבְעָתַיִם נִקְמָתָהּ
וַאֲנַחְנוּ הִרְשַׁעְנוּ וְצַדִּיק אַתָּה

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ
מְחֹק מֵאוֹצְרוֹתֵינוּ שְׁתֵּי הֲבָרוֹת מוּ-סָר
הַתְקֵן תַּחְתָּן שְׁתֵּי הֲבָרוֹת אוֹ-נֶס
תַּקֵּן בָּנוּ כָּל עֲרָכִים לְמַפְרֵעַ שֶׁלֹּא נִתְפַּלְפֵּל וְשֶׁלֹּא נִתְעַרְבֵּב וְשֶׁלֹּא נִתְבַּלְבֵּל
וַחֲתֹם בְּלִמּוּדֵנוּ (אָנוּ אָנוּ הַפֵמִינִיסְטִיּוֹת)
אֹנֶס קַאנְטִיָּאנִי וְאֹנֶס תּוֹעַלְתָּנִי וְתוֹרַת הָאֹנֶס
בַּלַּע אוֹתוֹ מַצְפּוּן שֶׁעַל יָדוֹ עָלוּ בָּנוּ וְקִמְּטוּ בָּנוּ וְחָפְרוּ בָּנוּ מִנְהָרוֹת
לֶאֱכֹל בְּנוֹתֵינוּ וְנַעֲרוֹתֵינוּ
וּפָרְעוּ רָאשֵׁיהֶן וְגִלּוּ דַּדֵּיהֶן כְּאִשָּׁה סוֹטָה
עֲנֵנוּ אֱלָהָא דְּמֵאִיר עֲנֵנוּ

אֵל אֱלֹהֵי הַנָּקָם
לַמֵּד בִּינָה כָּל אוֹתָם יְהוּדִים תּוֹעִים
וּבְתוֹכָם בִּנְךָ עִמָּנוּאֵל בֶּן אַבְרָהָם וְשָׂרָה לֵוִינָס
וּבִתְּךָ חַנָּה בַּת שְׁכֶם וְדִינָה אָרֵנְדְט
וְאֶת תַּהֲלוּכַת הָאַחֵר כַּלֵּה מֵרְחוֹבֵנוּ שֶׁלֹּא תֵּדַע אוֹתָנוּ עוֹד בִּקְסָמֶיהָ וּבִלְחָשֶׁיהָ
שֶׁלֹּא נִתְעַנֵּג עַל תְּחוּשַׁת הַהוֹגְנִים
שֶׁלֹּא נְבַקֵּשׁ אֶת טוּבֵנוּ בְּעֵינֵי אֲחֵרִים
שֶׁלֹּא יִהְיֶה צִדְקֵנוּ נְעִימוּת הַמִּתְפַּשֶּׁטֶת בֶּחָזֶה
תֵּן בָּנוּ שֶׁלֹּא נִתְחַשֵּׁב בְּמַבָּטָם, וְשֶׁלֹּא נֵלֵךְ בִּמְסִבָּתָם, וְשֶׁלֹּא נֵחַד בִּקְהָלָם
וְלֹא נְצַקְצֵק שׁוּב עַל כַּהֲנָא וּגְבָעוֹת וּפָמִילְיָה
וְלֹא נִרְחַץ בְּנִקְיוֹן כַּפֵּינוּ וְנֹאמַר
אֲנַחְנוּ אֵינֶנּוּ מֶהֱמֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם
וְאִם לֹא תַּעֲשֶׂה לְמַעֲנָם

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ
פְּקַח אֶת עֵינֵינוּ שֶׁלֹּא יְסַמֵּא בָּנוּ הָאוֹר
יַלֵּד אוֹתָנוּ תֶּשִׁי
כִּי שִׁוִּיתִי עֲרָבִי לְנֶגְדִּי תָּמִיד
בְּשִׁכְבִּי וּבְקוּמִי וּבְלֶכְתִּי וּבְנָפְלִי
עֲשֵׂה שֶׁלֹּא תָּמוּשׁ הַנְּקָמָה מִפִּי וּמִפִּי זַרְעִי וּמִפִּי זֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם
הֱיֵה נָא עִמָּנוּ אַל נָא תַּשְׁלִיכֵנוּ בָּעֵת הַזֹּאת
וְנִשְׂבַּע לֶחֶם וְנִהְיֶה טוֹבִים

שמחת תורה תשפ"ד

דת וחירות

בנאום זה, שנישא בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת נוטרדאם ב-11 לאוקטובר 2019, עומד ויליאם בר על חשיבותה של הדת למוסר

התבשרות

עֵת נָקַשׁ בְּדַלְתֵּנוּ הַשְּׁכוֹל: עֵת נִשְׁכַּחְנוּ מִנֵּס וְהֻשְׁלַכְנוּ אֶל חוֹל: עֵת הַקֶּבֶר כָּרָה כָּל אַרְצֵנוּ אֶל עֵת: עֵת הָעֵת לֹא

תפילה על המוסר

לאהבות נפולות יאמרו זה שלוש פעמים ויועיל לשכחה  אֵל אֱלֹהֵי הַנָּקָם הָסֵר מִמֶּנּוּ כָּל חֲקִירוֹת וּמַחְשָׁבוֹת מְסֻלְסָלוֹת הוּמָנִיזְם, לִיבֵּרָלִיזְם, אֵתִיקָה הַשְׁכַּח מֵאִתָּנוּ כָּל אוֹתָם

הכרת הערך המוחלט

"אם נהייתי דתי", אמר פעם בראיון הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), "הרי זה למרות בית הספר הדתי". בעוקצנות האופיינית, תמצת

יהדות איננה דת

בחדות אופיינית מציג הרב אורי שרקי את טענתו ולפיה המונח 'דתי' איננו תואם את אופייה הלאומי של היהדות. לדבריו, האבחנה

יומן מלחמה

יומן מלחמה שכתב חבר וחבר מערכת יקר, יצחק כהן, משורר ומורה לתנ"ך ולמשפט עברי, איש מושב שובה הגולה כעת מביתו,