- חיפוש -

סמינר #0 להיות דתי

מערכת

כדי לדבר על הדת, יש ראשית־כול לאחוז בה. לא במובן הפשוט של השתייכות או קבלת עול, אלא במובן של הגדרה מהודקת יותר של התחום שאליו מתייחסים. המשימה אינה קלה. קשה לומר שיש מובן אחד של "דתי", ויותר ויותר נראה כי מדובר בצביר של רכיבים שמתלכדים במינונים שונים בתופעות שונות. ג'ייסון אננדה ג'וזפסון מתאר בספרו "המצאת הדת ביפן" את הגעתן של ספינות מלחמה אמריקאיות לחופי יפן בשנת 1853, ואת האמנות שהן הגישו לקיסר יפן. המשימה לתרגם מונחים מערביים־מודרניים לשפה היפנית הייתה מורכבת, אך המילה "דת", שהוזכרה במסמך פעמיים הביאה את המתרגמים במבוכה – לא הייתה מילה ביפנית שתאמה את טווח המשמעות של המילה. איזו חירות הם נדרשו להעניק לאזרחים הזרים? האם מדובר ב"ממסד", "עקרונות", "כת", "חוקים", או "תורת סוד"? האם מדובר בהשקפת עולם, בפרקטיקה של חינוך, או בסוג של טקס?

סיפור נאה. אך מהו באמת התחום או האובייקט שעליו מצביעים כאשר עוסקים ב"דת"?

בניגוד לציור הדת כהיבט אוניברסלי וראשוני של הקיום האנושי – וממילא כמובן מאליו שאיננו זקוק להגדרה קפדנית – בעשורים האחרונים היא מובנת כתחום רחב שפושט ולובש צורה באופנים שונים ולמטרות שונות. גם בקרב היהדות ביתה קיימים חתכים ומחלוקות שלא שככו עד היום ביחס לפנומן הדתי – האם עיקרו ההלכה או צימאון הלב והדבקות? האם כליו הם הרציונליזם או המיסטיקה? ומה בדבר יחסו לפוליטי וללאומי, לתרבות ולאדם?

הדבר קשה שבעתיים כאשר רכיבים או היבטים שונים של "דת" משמשים גלגלי שיניים במערכות גדולות ומורכבות יותר.

בין כך ובין כך, את השאלות בדבר הדת, מאפייניה והשלכותיה אין לעשות עם הגב לקיר ומתוך קבלת רשותו של ההגמון. ייתכן שלרוב השאלות לא תימצא תשובה, ברם על הדיון להיות עצמאי ולא סמוך על שולחנם של אחרים, בעלי סדר יום משלהם. יכול אדם למצוא שליחות דתית ודבר אלוהים בלאומיות, בסוציאליזם או בליברליזם. עדיין דיון פנים־דתי חשוב יהיה מה הוא מוצא וכיצד הוא שומע, שאחרת הוא ייבלע כליל בסדר יום שאינו שלו.

בתנ"ך תוארה הנבואה ככוח שמטפח את הפוליטי אך בו בזמן גם שופט אותו. לשם כך היה עליה לטפח רגישות וטעם עצמאיים למושגי יסוד כגון "אמת", "טוב" ואף "מועיל". הדבר אינו קל; אותו עיצוב מחדש של הדת במישור הפוליטי התרחש ומתרחש גם במישור הפסיכולוגי ובמישור האתי. מושגי היסוד של הסובייקט ושל המוסר נדרשו להשיל מעליהם רכיבים דתיים, ולכל הפחות לעצבם מחדש תוך ברירה קפדנית בין המותר והאסור, המקובל והנוירוטי.

יהיה צורך להצטייד בנעליים ולשוב על עקבותינו במסע ארוך.

הסמינר יתארח בחודש אלול הקרוב (תשפ"ב; 2022) בבית הספר לחכמת האמונה של הרב אורי שרקי, ימי ג, סמסטר א, 16:00-22:00.

בִּסְטֵקִיַּת חֲצוֹת

בִּסְטֵקִיַּת חֲצוֹת מְעֹרָב יְרוּשַׁלְמִי עַל מִשְׁטָח לוֹהֵט לֵב לַבְלָב וְקֻרְקְבָן מְדַמְּמִים בְּיַחַד וַאֲנִי תֶּכֶף הוֹלֵךְ לֶאֱכֹל אֶת כָּל הָעֵרֶב רַב

אֶל הָאֵל הָאִישִׁי

א. אָכֵן, חָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה אֶל אֱלוֹהִים, כַּאֲשֶׁר יַחְזֹר בֵּן אוֹבֵד לְאָבִיו, לְאַחַר שֶׁהָיִיתִי יָמִים רַבִּים כָּל כָּךְ רוֹעֵה חֲזִירָיו שֶׁל

דת וחירות

בנאום זה, שנישא בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת נוטרדאם ב-11 לאוקטובר 2019, עומד ויליאם בר על חשיבותה של הדת למוסר

לשמוע קולות

כחלק מהתגבשות תפיסת הסובייקט המודרני, נדחקה התופעה התרבותית של 'שמיעת קולות' לפינת החברה, וצוירה כתופעה 'הזויה', מאיימת ושלילית ביותר. בכך