- חיפוש -

סמינר #4 גוי קדוש: על אדם ואומה

מערכת

העם היהודי ידע במאה השנים האחרונות את אחת התמורות הפוליטיות הגדולות בתולדותיו – עלייתה של התנועה הציונית ששיאה בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. הציונות לא נוצרה בחלל ריק. יחד עם היותה ביטוי לשאיפה העתיקה לשוב לארץ ישראל, היא צמחה בעיצומם של תהליכים עולמיים גדולים לא פחות. העת החדשה הביאה עמה שינויים בכל תחומי החיים – חילון בהשקפת העולם ובסדר הפוליטי, שבירתן של מסגרת מדיניות עתיקות ועלייתן של מדינות לאום, כמו גם חידושים גדולים בשדה המדע, האמנות, המוסר והחברה. דווקא בשיאם של תהליכים אלה – ואולי בגללם – התרחשו גם שתי מלחמות עולם בסדרי גודל חסרי תקדים והעם היהודי ידע את אחד האסונות הגדולים בתולדותיו. תהליכים אלו השפיעו עמוקות אלו על אלו, ותוצאות השפעה זו ניכרות עד היום.

מטרת הסמינר היא לבחון את יסודות ההשקפה הציונית – השקפה הקוראת לשינוי משמעותי בסדרי חייו של עם ישראל, למעבר מחיים מפוזרים בגלות לקיום עצמאי בארץ ישראל. הציונות לא היתה השקפת עולם אחידה, כי אם אוסף השקפות שונות ולעתים מנוגדות על מהותו ועתידו של העם היהודי, שחלקן התכנסו לתקופות מסוימות לכדי פעולה משותפת. הציונות מכילה בתוכה מתחים בין ישן וחדש, קודש וחול, אוניברסליות ופרטיקולריות, רעיונות אידיאליים ושיקולים פרגמטיים.

נראה כי בעשורים האחרונים, ההסכמה המעשית הרחבה בין גישות שונות בציונות מגיעה אל קיצה. המטרה המשותפת – הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – הושגה במלואה; קיומה של המדינה הובטח בסדרה של נצחונות צבאיים, כלכלתה התבססה והיא קנתה לה מקום של כבוד בין האומות. אין פירוש הדבר כי לא נותרו אתגרים בתחומים אלה, אולם ההתמודדות עמם אינה ממלאת עוד את סדר היום הציבורי.

כיום מתמודדת הציונות עם אתגרים מסוג אחר לגמרי: רבים מבין אלה שתמכו בה בעבר, הן בישראל והן בעמים, מעלים כיום שאלות ותהיות לגביה. האמנם החזרה אל הזירה המדינית והשימוש בכוח היטיבה עם העם היהודי מבחינה מוסרית? מה צריך להיות אופייה של המדינה היהודית שקמה בארץ ישראל? מהו מקומה של הדת במדינה כזאת מחד, ומהו מקומם של לא יהודים במדינה כזאת מאידך?

חסרונן של תשובות ברורות לשאלות אלה, הוא האתגר המרכזי הניצב לפתחה של מדינת ישראל כיום. אנו סבורים כי חזרה אל ביטוייהן הראשונים של הגישות הציוניות, מראה כי רבות מהשאלות אינן חדשות, אלא שהן נדחקו הצידה מפני צורך השעה. עיון מחודש בגישות אלה – תוך בחינת יחסן אל הדת, ויחסה של הדת אליהן – יוכל לתרום לשאלות ההווה.

 

ימי שלישי ׀ 16:00-22:00 ׀ מכללת ליפשיץ ׀ אפריל-מאי 2022

יוּדְקֶה

אִשָּׁה עוֹזֶבֶת אֶת אֱלֹהִים כִּי רַע לָהּ נִסְּתָה הָיָה דָּפוּק הָלַךְ לְגַמְרֵי אִשָּׁה הוֹלֶכֶת מֵאֱלֹהִים כִּי הִשְׁאִיר לָהּ פֵּרוּרִים כִּי

תרבות המונים

דוייט מקדונלד (1906-1982) היה סופר, עורך כתב עת ומבקר אמריקאי. מקדונלד גילה הערצה רבה לתרבות הגבוהה וליצירות הקלאסיות, ומנגד בוז

לשמוע קולות

כחלק מהתגבשות תפיסת הסובייקט המודרני, נדחקה התופעה התרבותית של 'שמיעת קולות' לפינת החברה, וצוירה כתופעה 'הזויה', מאיימת ושלילית ביותר. בכך

דת וחירות

בנאום זה, שנישא בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת נוטרדאם ב-11 לאוקטובר 2019, עומד ויליאם בר על חשיבותה של הדת למוסר

רוח ודת בטיפול נפשי

העמדה הרווחת בקרב פסיכולוגים ואנשי טיפול רבים בנוגע לדת ולרוחניות נעה על הציר שבין חשדנות להסתייגות נמרצת; כממשיכי דרכו של