- חיפוש -

בִּסְטֵקִיַּת חֲצוֹת

יוחאי שלום חדד

בִּסְטֵקִיַּת חֲצוֹת
מְעֹרָב יְרוּשַׁלְמִי עַל מִשְׁטָח לוֹהֵט
לֵב לַבְלָב וְקֻרְקְבָן מְדַמְּמִים בְּיַחַד וַאֲנִי
תֶּכֶף הוֹלֵךְ לֶאֱכֹל אֶת כָּל הָעֵרֶב רַב הַזֶּה
בָּרְחוֹב נְעָרוֹת עִם אֶקְסְסוֹרִיז מַבְרִיק וְנֶפֶשׁ
פְּצוּעָה חוּצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ וְהַטַּבָּח
עַל הַמִּשְׁטָח לֹא מַפְסִיק לַהֲפֹךְ
וְלַחְתֹּךְ וּלְשַׁמֵּן
אֵיפֹה הַלֵּב שֶׁלִּי מֻנָּח

חֲצוֹת הוּא זְמַן הַגְּבוּל
בַּמִּשְׁכָּן לֹא תִּרְגְּלוּ מֵדִיטַצְיָה
הָיָה שָׁם אֵשׁ עָשָׁן וְקָרְבָּן וַחֲטָאִים
שֶׁל אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ שֶׁחִפְּשׂוּ מְחִילָה
הַתְּנוּעָה אֶל הַגְּבוּל הַתְּנוּעָה עַל
גְּבוּל הַתְּנוּעָה גְּבוּל הַבָּשָׂר גְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה
גַּם לַחֵטְא יֵשׁ גְּבוּל אַחֲרֵי הָאָסוֹן הַנּוֹרָא אַתָּה
עוֹד יָכוֹל לְהִכָּנֵס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים
נְשִׂיאַת הֶעָווֹן הִיא רַק בָּרֹאשׁ שֶׁלְּךָ
וְיֵשׁ הִתְחַדְּשׁוּת
אָז אֵיפֹה עֲמָלֵק מוֹפִיעַ בַּתַּפְרִיט

הַטַּבָּח שׁוֹאֵל אֵיךְ אֲנִי רוֹצֶה אֶת הַמְּעֹרָב
אֲנִי רוֹצֶה עִם בְּרָכָה וְכַוָּנָה
אֲבָל עוֹנֶה "עִם חוּמוּס חָרִיף וְעַמְבָּה"
הוּא מוֹסִיף שְׁנֵי חֲמוּצִים כְּמֵעֵין
לוּחוֹת אוֹת בְּרִית
אֹכֶל בְּלִי כַּוָּנָה לֹא בֶּאֱמֶת נִמְצָא שָׁם
הַכִּשָּׁלוֹן שֶׁלִּי מֻנָּח אֲבָל הוּא לֹא יָתוֹם
הוּא מֻנָּח לְצַד כִּשְׁלוֹנוֹת מְפֹאָרִים אֲחֵרִים
וְאֶת כָּל הַמְּעֹרָב הַזֶּה אוֹפֵף אֱלֹהִים

רוח ודת בטיפול נפשי

העמדה הרווחת בקרב פסיכולוגים ואנשי טיפול רבים בנוגע לדת ולרוחניות נעה על הציר שבין חשדנות להסתייגות נמרצת; כממשיכי דרכו של

אובססיבי לאלוהים

בתאריך 7 ביוני 1964 התקיים במונטריאול שבקנדה סימפוזיון לכותבים יהודיים בשפה האנגלית. בסימפוזיון השתתפו המשורר היידי, העורך והמבקר מלך רביץ'

להיות פילוסוף מאמין בעולם חילוני

שרטוּט מחודש של מרחבי המחלוקת בין מאמינים לאתיאיסטיים – זוהי המשימה שאליה נקרא הפילוסוף הסקוטי אלסדייר מקינטאייר במאמר שלפנינו. מאמינים

יהדות איננה דת

בחדות אופיינית מציג הרב אורי שרקי את טענתו ולפיה המונח 'דתי' איננו תואם את אופייה הלאומי של היהדות. לדבריו, האבחנה

וִדּוּי הֲרִיגָה

"דמי אחיך": שעשה בו פצעים הרבה, שלא היה יודע מהיכן נפשו יוצאה. וִינַעְנֵעַ תְּחִלָּה דָּרוֹם, בְּחֶסֶד אַחַר כָּךְ צָפוֹן בִּגְבוּרָה