- חיפוש -

רליגיה גיליון ה

מערכת

הגיליון החמישי של כתב העת מבקש לעסוק בפני אלוהים לעת הזאת. מהו מקומו ותפקידו של השיח התיאולוגי? מה אירע לו בעת החדשה, ומה רוחש בו בעשרות השנים האחרונות – בעולם בכלל ובמדינת ישראל בפרט?

מן העבר האחד, השיח התיאולוגי נדד והתמוסס אל מרחבים אחרים – פוליטיים, אתיים, פילוסופיים ותרבותיים. תופעת החילון, שנידונה מעל גיליונותיו הקודמים של כתב העת, לא נגעה רק לעיצובם מחדש של המרחבים הללו אלא השפיעה בצורות מגוונות על השיח התיאולוגי עצמו. "אלוהים" ומושגים דתיים נוספים עברו פירוש, תרגום, דילול, התמרה והטמעה מחדש. הדבר נעשה מסיבות שונות: החל ממענה לתחושת החוסר והחלל שיצרה המודרניוּת בתוך השיח הרליגיוזי, וכלה בניסיון הרואי להפוך את המסמן האלוהי שהודח מכס מלכותו לבעל משמעות בעולם החדש. לא היו אלו רק החילונים; פעמים רבות הדתיים עצמם היו מראשי המתרגמים.

מן העבר האחר, התיאולוגיה שבה אל היכלות המלומדים. דיונים על אודות מהות האל, רצונו, יחסו לעולם, פעולותיו שב לתפוס מקום של כבוד: מההגות הקונטיננטלית וקריאות התיגר שלה על הסדר החברתי החילוני והדת הממוסדת, דרך המחקר המדיני על עליית הדת והתנגשות הציוויליזציות, וכלה בהיסטוריונים ובאנשי מדע הדתות שניסו להבין מחדש את היווצרות המודרנה.

לצד אלו המשיכה לפרוח כתיבה תיאולוגית דתית, ביתר־שאת ואף בזיקה להן. זו לא עסקה באלוהים ככלי לביקורת, לא ניסתה להצביע על מבנה דתי סמוי כדי להוקיע אותו לעיני חילונים או לנזוף באמצעות 'רצון האל' באנשי הדת. היא עסקה בתיאולוגיה בגוף ראשון, מתוך תפילה והתייצבות נוכח האלוהים, ומתוך ניסיון להביא ולהבין את דברו בהווה.

הנוסחים התיאולוגיים קורעים חלון לוודאויות ולספקות העמוקים, לרוח הזמן, לנפשות הפועלות, לפחדים הכמוסים ולכיוונים שבהם החברה צועדת או הייתה רוצה לצעוד. לכל אלו ועוד מוקדש הגיליון הנוכחי.

גיליון ה ׀ 208 עמודים ׀ סתיו תשפ"ג

תוכן עניינים ומבוא ׀ למאמרים נבחרים באתר ׀ לרכישה

הכרת הערך המוחלט

"אם נהייתי דתי", אמר פעם בראיון הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), "הרי זה למרות בית הספר הדתי". בעוקצנות האופיינית, תמצת

יצירה עברית יושבת שבעה

מהי יצירה עברית? האם עיקרה הוא התוכן, מקורות ההשראה או האדם היוצר? האם יכולים כוחות היצירה לשמש נחמה לעת הזאת,

רוח ודת בטיפול נפשי

העמדה הרווחת בקרב פסיכולוגים ואנשי טיפול רבים בנוגע לדת ולרוחניות נעה על הציר שבין חשדנות להסתייגות נמרצת; כממשיכי דרכו של

סדר היום של הצדיקים הטהורים

משפט קליט של הרב קוק המודפס תדיר בחדרי מורים ובקלסרים של סמינריוני הדרכה מלמד כי הצדיקים הטהורים אינם קובלים על

בין דם לדם

א. נוראים הימים. נוראים ואיומים.ואלוהים כה-רחוק, כה-רחוק.רחוק מאתנו כי רחקנו מאתו…בחוצות ירושלים משוטטים אנשים מוכי-חרדה.התמהון על פניהם והיאוש בעיניהם.היום –

יוּדְקֶה

אִשָּׁה עוֹזֶבֶת אֶת אֱלֹהִים כִּי רַע לָהּ נִסְּתָה הָיָה דָּפוּק הָלַךְ לְגַמְרֵי אִשָּׁה הוֹלֶכֶת מֵאֱלֹהִים כִּי הִשְׁאִיר לָהּ פֵּרוּרִים כִּי

תרבות המונים

דוייט מקדונלד (1906-1982) היה סופר, עורך כתב עת ומבקר אמריקאי. מקדונלד גילה הערצה רבה לתרבות הגבוהה וליצירות הקלאסיות, ומנגד בוז