מרכז קדם

מוסר

"תהו ובהו של עצמו"

ר' אוּשר פריינד על הרוע האנושי הרב אשר פרויינד ("ר' אוּשר" בלשון חסידיו; תר"ע–תשס"ד) היה צדיק ירושלמי משושלת חסידים. דרכו הייחודית בעבודת ה' עסקה רבות במרחבי הנפש והעבודה הפנימית ופרטה על נימים עדינים בלבבות חסידיו – שהתאספו סביבו בלהט ובאינטימיות

קרא עוד »

השיח של השמונה באוקטובר

במאמר הביקורת הנוקב שלפנינו סוקר בנימין שפירו שלושה כותבים בשיח הדתי-האינטלקטואלי שהתפתח, לדבריו, מאז השבעה באוקטובר, ואשר התפרסם מעל דפי "בעט ברזל". כתיבתם, כך לפי שפירו, מאופיינת בהתרת רסן מוסרית ולשונית: הטבח והמלחמה מפקיעים בעיניהם את הצורך באיפוק רציונלי ובאתיקה

קרא עוד »

על שירה ונקמה

חורף תשפ"ד מושג ה"נקם" צף ועלה בדיוניה של החברה הישראלית לאחר טבח "שמחת תורה", ואיתו גם סימני שאלה וקריאה על שיח המוסר וההומניזם של החברה הישראלית. בין סימני הקריאה הללו – שירה הרדיקלי של בינה סבג-פינקלשטיין, "תפילה על המוסר", שמשעה

קרא עוד »

הגיונות מבור העולם

תחתיות וְאַתְּ יוֹרֶדֶת אֶלֶף מַדְרְגוֹת לַתַּחְתִּיּוֹת, אִם לֹא תַּחֲצִי אֶת הַגְּבוּלוֹת אֵיכָה תַּרְחִיבִי דַּעַת, בַּמְּאוֹרוֹת תּוּכְלִי לָגַעַת רַק מִלֵּב מַאְפֵּלְיוֹת. פרעות בְּלֵב הַבְּעֵרָה, בֵּין שְׁאָר הַמַּפָּצִים וְשִׁבְרֵי הָעוֹלָמוֹת, אֲנִי מְנַסָּה לוֹמַר מַשֶּׁהוּ כְּבָר יָמִים רַבִּים, אֲבָל הִתְחַלְתִּי לְפַחֵד אֲפִלּוּ מֵהַמַּחֲשָׁבוֹת. אֲנִי

קרא עוד »

"נביא חמוש": מחשבות על דת ואלימות במאה ה־21

אין לך דבר כמו הדת שכוחו כל כך גדול, מצד אחד, לאחד את בני האדם, לנטוע בקרבם אהבה טהורה איש לרעהו; ומצד שני – להפריד בין בני האדם, לזרוע בליבם שנאת מוות איש לרעהוא"ד גורדון, האדם והטבע א. ברחבי העולם

קרא עוד »

המוסריוּת של המלחמה

אחד מרגעי השיא של סיפור מגילת אסתר הוא ניצחון היהודים על אויביהם ברחבי האימפריה הפרסית; אך אותו רגע בדיוק – של מלחמה, הרג ופגיעה בחיים – עשוי לצרום לאוזניו של היהודי המודרני. מנקודת מוצא זו יוצא ד"ר יורם חזוני לשרטט

קרא עוד »

אין מילים

נאום מכונן זה של הָרַבָּה אנג'לה בוכדל (Buchdahl), הרבה הבכירה של בית הכנסת הרפורמי Central Synagogue שבמנהטן, נישא כחמישה ימים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הרבה בוכדל היא בת לאב רפורמי ואם קוריאנית, ולאחר ביקור בישראל בגיל 16 החלה במסע

קרא עוד »
שירה

אֶל הָאֵל הָאִישִׁי

היינריך (הארי) היינה, מגדולי המשוררים והסופרים הגרמנים במאה התשע-עשרה, גדל בבית יהודי שהושפע מרוחות ההשכלה, ועבר תנודות רבות בגופו וברוחו: מן ה"חדר" בדיסלדורף ועד לאולמות

קרא עוד »

אָחִינוּ אֱלֹהִים

אֱלֹהִים חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, בִּמְבוֹכֵי הָ"אֵין-סוֹף". בּוֹרֵחַ וּבָא דֶּרֶךְ כָּל הָרְחוֹבוֹת, אַךְ הָאֱלֹהִיּוּת מַסְתִּירָה אוֹתְךָ, אֱלֹהִים! אֵינְךָ רַק אֲדֹנָי, הָאֵל הַגִּבּוֹר, לֹא! אַתָּה יָכוֹל לִהְיוֹת

קרא עוד »

בִּסְטֵקִיַּת חֲצוֹת

בִּסְטֵקִיַּת חֲצוֹת מְעֹרָב יְרוּשַׁלְמִי עַל מִשְׁטָח לוֹהֵט לֵב לַבְלָב וְקֻרְקְבָן מְדַמְּמִים בְּיַחַד וַאֲנִי תֶּכֶף הוֹלֵךְ לֶאֱכֹל אֶת כָּל הָעֵרֶב רַב הַזֶּה בָּרְחוֹב נְעָרוֹת עִם אֶקְסְסוֹרִיז

קרא עוד »

(מתוך מחרוזת שירי אלוהים)

ד. בַּחֲדַר מַדְרֵגוֹת – אֱלֹהִים הַמִּסְכֵּן. פָּנָיו כְּבוּיוֹת, עֵינָיו רֵיקוֹת. 'אִמָּא לֹא חָזְרָה?' שָׁאַלְתִּי, 'אִמָּא לֹא חָזְרָה. הִיא בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת. שׁוֹתָה חוֹפִים, כּוֹסֶסֶת יַבָּשׁוֹת'. 'אַבָּא

קרא עוד »
עוד שירה »