עיסוק באדם ומהותו מעולם לא היה משימה קלה, ולאחר הולדת הפסיכולוגיה (מתוך רוחה של המאה ה-19) הוא הפך לסבוך ורב־תחומי. אם קודם לכן שוטטו הדיונים במחוזות יחסי גוף-נפש, חולשת הרצון או מטרת ומשמעות החיים – כעת נוספו עליהם צרכיה של הנפש, חסכיה ומעמקיה. לא זו בלבד, אלא שהפסיכולוגיה התגלתה ככובש אימפריאלי העושה את דרכו אל שלל סוגיות יסוד במרחבי הרוח; חשד ומניעים, הדחקות ותפקידים, תשוקות, אגו ודחפים – כל אלו החלו להחליף תפקידים עם תפיסת האדם ההיסטורית.
לסמינר שלושה חלקים:
בחלקו הראשון – נַעֲשֶׂה אָדָם – מספר תפיסות אדם יהודיות־דתיות למן תחילת העת החדשה. מן הראוי היה לפתוח במקרא, בדברי חז"ל ובהגות הראשונים – אך קצרה היריעה, וגם בתקופה אחרונה זו מדובר היה בבחירה לא קלה. בסופו של דבר ניצבות בזה שש תחנות-תפיסות מתוך מסע ארוך. תחנות־תפיסות אלו יוכלו לשמש פתח להתדיינות אודות האדם עם המובאות בשני החלקים האחרים.
בחלקו השני – בין נפש, זולת ורוח – מעט מהתמות היסודיות של הפסיכולוגיה, מזיגמונד פרויד ועד הטיפול העכשווי. עליהן נוספו תפיסות יהודיות שונות של טיפול; הדיון העכשווי אודות מקומה של הדת בטיפול; ומאמרים קצרים על יחסה של הפסיכולוגיה לעולם הרוח.
בחלקו השלישי – חירות, עצמיות ואותנטיות – דיון בערך האותנטיות בתרבות העכשווית. ה"אותנטיות" – התביעה המופנית כלפי היחיד להיות הוא עצמו – שורשיה במפנה המודרני ובשינויים בתפיסת הסובייקט שנכרכו בו. מעיצוב האדם כישות עצמאית, שקיומה, תפיסתה וזהותה אינן תלויות במסגרות ומעמדות חברתיים, אל הייחודיות והמובחנות של כל אדם ואדם, ההגשמה והמימוש העצמי – בואכה ההגות האקזיסטנציאליסטית, לדידה האדם הוא שמכריע כיצד לעצב את חייו, והכרעה זו היא שמובילה אותו לקיום 'אותנטי'. חלקים נבחרים מתוך מפנה אחרון זה, ודיון ביקורתי במושגיו ובהשלכותיהם, יידונו בסמינר.
—
הסמינר יתארח בשנה הקרובה (תשפ"ג; 2023) בבית הספר לחכמת האמונה של הרב אורי שרקי, ימי ג, סמסטר א, 16:00-22:00.
