
תפריט
הבה נמנע את התואר "יהודי" מכל אדם שאיננו אובססיבי לאלוהים. תנו לזה להיות הקריטריון האחד לזהות יהודית.
לאונרד כהןרליגיה, גיליון א 
אנו נושאים מטען שיונק מעידן טרום־גלותי. אנחנו רואים את העוצמות של האקסטזה, ואת מה שהיהודים חיפשו עוד לפני כל האלפיים־שנות־גלות... זה מעצים מאוד את השאלה: מה קורה איתנו כיום, כשחזרנו למקום קונקרטי... איך חוזרים לעוצמת האקסטזות מבלי לאבד את המבטים, ומבלי להוריד את המטען שעל גבינו.
פרופ' חביבה פדיהרליגיה, גיליון א 
נראה שדמות הרב מפעילה אותנו בדרכים לא שגרתיות, בלתי צפויות. אך היא (עדיין) נותרת הפן הלא-נגיש והבלתי-נגוע במחשבות שיוצאות מבית המדרש. אולי על מה שלא ניתן לדבר ניתן לפחות לשיר.
הקדמהבר, גיליון ו 
לדעתם של מנסחי החוקה, ממשל חופשי הינו הולם ובר קיימא רק בקרב עם שהוא דתי – עם שמכיר בכך שיש סדר מוסרי טרנסצנדנטי, מוסר שקדום הן למדינה והן לחוק מעשה ידי אדם, עַם בעל המשמעת לשלוט בעצמו על פי אותם עקרונות נצחיים
ויליאם בררליגיה, גיליון א 
רליגיה
הדת ארוגה, ללא יכולת הפרדה חדה, בתוך מרחבי הקיום האנושי העשיר והמגוון: בלאומיות ובפוליטיקה, בכלכלה ובחברה; היא משפיעה ומושפעת מהתרבות ומהפולקלור; מכוננת השקפות עולם, דעות ומעשים; מזוהה עם ה"מסורת" ו"התא המשפחתי". אך קיים כל העת גם מתח מובנה בינה לבין המחוזות והמוסדות הללו, הקובעים ברכה לעצמם. בשל כך, קולה נבלע לעיתים בבליל העולם, נשטף אנה ואנה בסערות החיים.
כתב העת "רליגיה" בא להציף את אותו המתח שבין העולמות, להתייחס אליו ולענות בו – ובידיים רגישות וחשופות. לפנות לדת מקום, לתת לה פֶּה ולאפשר לה לחשוב ולדבר את עצמה; להוות בית, חצר ומעבדה לאופניו השונים של ההיות הדתי; ולהשיל מעלינו סיגים המונעים בעדנו מלשמוע, לחוש או להבחין בליבתה הלוהטת של הדת.
//
גיליון א
סתיו תשפ"א / נובמבר 2020 / 176 עמ'