מרכז קדם
"קדם" הוא מרכז רעיוני הנטוע בעומק המסורת ופתוח למרחבי התרבות, ונועד לשמש בית, חצר או מעבדה לאלו הפועלים, מתעניינים ונטועים בשני העולמות.
המרכז מתמקד בפנומן הדתי, בחילון שהוא עבר מחד, ובהדחקה הדתית שלו מאידך. בנושא זה וממשקיו הרבים המרכז מפיק כתבי עת ומקראות, עורך סמינרים ומלקט תכנים ייחודיים. במרכז פועלות מספר תכניות לימוד ומחקר, כאשר העיקרון המנחה אותן הוא שעבודת אלוהים חיה, בוערת, קונקרטית ופקוחת עיניים מחייבת מחשבה חופשית ומעמיקה והיכרות נרחבת עם עולם הרוח.


רליגיה גיליון ט
ייתכן שדילמת אותיפרון – "האם הדבר הראוי בעיני האלים אהוב עליהם מפני שהוא ראוי, או שהוא נעשה ראוי מפני שהם אוהבים אותו?" – אינה בעיה פילוסופית שיש לפתור, אלא תובנה

רליגיה גיליון ח
ככל הנראה איננו יכולים בלא משיח. ליתר דיוק שניים: אחד לכפור בו ואחד להאמין בו בכל לב. איננו יכולים להתקיים בעולם בלי לנוע. בלי לרצות יותר. בלי לדמיין אוטופיה. ללא

רליגיה גיליון ז
אחרי השנה החולפת, שהייתה סוערת מאוד, רצינו לדבר על השפה הדתית, על פערי השיח בין דתיים וחילונים, על מילים טובות ומילים קשות, על מקומות המפגש והריחוק, על האילמות ועל חוסר

רליגיה גיליון ו
נרטיב היסטורי רווח, שקנה שביתה בתודעתם העצמית של רבים מזרמי הפוליטיקה החילונית־ליברלית, מתאר את צמיחת המחשבה הפוליטית המודרנית כתהליך של הוצאת הדת מהספֶרה הציבורית והפיכתה לעניין פרטי הנוגע לדלי"ת אמותיו
"נביא חמוש": מחשבות על דת ואלימות במאה ה־21
אין לך דבר כמו הדת שכוחו כל כך גדול, מצד אחד, לאחד את בני האדם, לנטוע בקרבם אהבה טהורה איש לרעהו; ומצד שני – להפריד בין בני האדם, לזרוע בליבם שנאת מוות איש לרעהוא"ד גורדון,
תרבות המונים
דוייט מקדונלד (1906-1982) היה סופר, עורך כתב עת ומבקר אמריקאי. מקדונלד גילה הערצה רבה לתרבות הגבוהה וליצירות הקלאסיות, ומנגד בוז עמוק לתרבות השטוחה והפופולרית. את דעותיו הוא ביטא במספר גדול של ספרים, מאמרים ומנשרים (שלא
רוח ודת בטיפול נפשי
העמדה הרווחת בקרב פסיכולוגים ואנשי טיפול רבים בנוגע לדת ולרוחניות נעה על הציר שבין חשדנות להסתייגות נמרצת; כממשיכי דרכו של פרויד, שראה את הדת כקצף על פני המים – הנוצרת כתוצאה מאשליות ומנוירוזות שונות –
איזה אלוהים דוחה האתיאיזם המודרני?
את חיציו הפנה האתיאיזם המודרני כלפי מושג אלוהים מסוים, ייחודי וצעיר לימים – מושג האלוהים המודרני. אך תפיסת האל המודרנית, שנִכחה צמח האתיאיזם המודרני, שונה באופן דרמטי מתפיסת האל בעולם הקדם־מודרני – והיא זו שהפכה
"בחסותה של ההשגחה העליונה"
סקירה ביקורתית על ספרם של קודי קופר וג'סטין באקלי דייר, העוסק בהגותם של האבות המייסדים וביסודות הקלאסיים והנוצריים של הפוליטיקה האמריקנית. Kody W. Cooper and Justin Buckley Dyer, The Classical and Christian Origins of American
הפילוסופיה התועה בדרכים
יחיאל פיינער, מי שלימים ייוודע כיחיאל די־נור, ובשם הספרותי ק. צטניק – כאן עדיין בחור צעיר בן שמונה עשרה, יציר העולם האורתודוקסי־פולני של שנות העשרים. הוא נולד בסוסנוביץ בשנת 1909, פרסם בראשית דרכו מאמרים, פיליטונים
שירה ותפילה
את המאמר "שירה ותפילה" פרסם ר' הלל צייטלין ב"לוח אחיאסף" לשנת תרס"ד (1904), ובדומה למאמרים אחרים שלו מאותה התקופה, הוא רווי בגעגועים, במקורות חסידיים וברומנטיקה ביחס לטבע. אולם יש בו גם מן החידוש: זו הפעם הראשונה
אובססיבי לאלוהים
בתאריך 7 ביוני 1964 התקיים במונטריאול שבקנדה סימפוזיון לכותבים יהודיים בשפה האנגלית. בסימפוזיון השתתפו המשורר היידי, העורך והמבקר מלך רביץ' (זכריה חנא בֶרגנֶר); הסופרת, האינטלקטואלית והחוקרת רות וייס; הסופרת הקנדית עטורת-הפרסים אדל וייסמן; והמשורר והסופר

אָחִינוּ אֱלֹהִים
אֱלֹהִים חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, בִּמְבוֹכֵי הָ"אֵין-סוֹף". בּוֹרֵחַ וּבָא דֶּרֶךְ כָּל הָרְחוֹבוֹת, אַךְ הָאֱלֹהִיּוּת מַסְתִּירָה אוֹתְךָ, אֱלֹהִים! אֵינְךָ רַק אֲדֹנָי, הָאֵל הַגִּבּוֹר, לֹא! אַתָּה יָכוֹל לִהְיוֹת
וִדּוּי הֲרִיגָה
"דמי אחיך": שעשה בו פצעים הרבה, שלא היה יודע מהיכן נפשו יוצאה. וִינַעְנֵעַ תְּחִלָּה דָּרוֹם, בְּחֶסֶד אַחַר כָּךְ צָפוֹן בִּגְבוּרָה מִזְרָח בְּתִפְאֶרֶת אַחַר כָּךְ מַעְלָה
אֶל הָאֵל הָאִישִׁי
היינריך (הארי) היינה, מגדולי המשוררים והסופרים הגרמנים במאה התשע-עשרה, גדל בבית יהודי שהושפע מרוחות ההשכלה, ועבר תנודות רבות בגופו וברוחו: מן ה"חדר" בדיסלדורף ועד לאולמות