אֱלֹהִים חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, בִּמְבוֹכֵי הָ"אֵין-סוֹף". בּוֹרֵחַ וּבָא דֶּרֶךְ כָּל הָרְחוֹבוֹת, אַךְ הָאֱלֹהִיּוּת מַסְתִּירָה אוֹתְךָ, אֱלֹהִים! אֵינְךָ רַק אֲדֹנָי, הָאֵל הַגִּבּוֹר, לֹא! אַתָּה יָכוֹל לִהְיוֹת גַּם עָנִי, עָצוּב וּמַר לוֹ. מִתְנַהֵג לְעִתִּים כְּמוֹ יֶלֶד, כְּאִלּוּ הָיִיתִי אֲנִי אָחִיךָ הַגָּדוֹל. אָחִינוּ,

בִּסְטֵקִיַּת חֲצוֹת מְעֹרָב יְרוּשַׁלְמִי עַל מִשְׁטָח לוֹהֵט לֵב לַבְלָב וְקֻרְקְבָן מְדַמְּמִים בְּיַחַד וַאֲנִי תֶּכֶף הוֹלֵךְ לֶאֱכֹל אֶת כָּל הָעֵרֶב רַב הַזֶּה בָּרְחוֹב נְעָרוֹת עִם אֶקְסְסוֹרִיז מַבְרִיק וְנֶפֶשׁ פְּצוּעָה חוּצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ וְהַטַּבָּח עַל הַמִּשְׁטָח לֹא מַפְסִיק לַהֲפֹךְ וְלַחְתֹּךְ וּלְשַׁמֵּן אֵיפֹה

ד. בַּחֲדַר מַדְרֵגוֹת – אֱלֹהִים הַמִּסְכֵּן. פָּנָיו כְּבוּיוֹת, עֵינָיו רֵיקוֹת. 'אִמָּא לֹא חָזְרָה?' שָׁאַלְתִּי, 'אִמָּא לֹא חָזְרָה. הִיא בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת. שׁוֹתָה חוֹפִים, כּוֹסֶסֶת יַבָּשׁוֹת'. 'אַבָּא לֹא חָזַר?' שָׁאַלְתִּי, 'אַבָּא לֹא חָזַר. הוּא שָׁט בַּשָּׁמַיִם, קְסָמִים בְּיָדוֹ, תּוֹלֵשׁ כּוֹכָבִים וְאוֹסֵף הַסְכָּמוֹת'.

אֵלֶּה אֱלֹהֵי הָאַלִּימוּת. אֵלּוּ אֱלֹהִים הַמְּאַלְּמִים אֲלֻמּוֹת מִתּוֹךְ מַכּוֹתֵינוּ, חֲבָטוֹתֵינוּ יוֹם יוֹם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ. עַל הָעִנּוּיִים, הָעֹנִי, עַל דֶּרֶךְ תַּלְאוּבוֹת עַכְשָׁו הָאוֹיְגוּרִים תָּמִיד מִינֵי מִינִים שֶׁל אַפְרִיקָנִים, וְכָל הַמַּאֲמָץ הַזֶּה הַמַּחֲלוֹת אָנוּ מִתְנַשְּׁמִים לְאִטֵּנוּ, בִּכְבֵדוּת רַבָּה, נָשִׁים וַאֲנָשִׁים לְאֵין

אִשָּׁה עוֹזֶבֶת אֶת אֱלֹהִים כִּי רַע לָהּ נִסְּתָה הָיָה דָּפוּק הָלַךְ לְגַמְרֵי אִשָּׁה הוֹלֶכֶת מֵאֱלֹהִים כִּי הִשְׁאִיר לָהּ פֵּרוּרִים כִּי לֹא אָמַר תּוֹדָה צָעֲקָה אִבְּדָה אֶת זֶה נִהְיְתָה צְרוּדָה אִשָּׁה בּוֹרַחַת מֵאֱלֹהִים כִּי נִגְמַר לָהּ כִּי מֵת לָהּ כִּי שָׁתַק

"מָה נוֹרָא לִפֹּל בְּיַד אֱלוֹהִים חַיִּים" (הָאִגֶּרֶת אֶל הָעִבְרִים, י, 31) {בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם}בְּאַחַד הַלֵּילוֹת עָצַמְתִּי אֶת עֵינַי, מֶפְלַרְטֵט עִם הַמַּחְשָׁבָה מָה הָיָה קוֹרֶה לוּ הָיִיתִי זוֹכֶה עַכְשָׁו לְהִתְגַּלּוּת אֱלוֹהִית.פְלִירְט. אַתְּ מְבִינָה? לִטַּפְתִּי אֶת הַמַּחְשָׁבָה מִבַּחוּץ, הִשְׁתַּעְשַׁעְתִּי בָּרַעְיוֹן.שְׁעָתַיִם קֹדֶם לָכֵן