בשלה העת לחשיבה רעננה על הפנומן הדתי. יהיו אלו מחשבות מבפנים או מבחוץ, מכאן ומשם, ישנות גם חדשות – ובלבד שיישמע בהן הד הניסיון לדבר ולדברר את ה'דתי'... גברים ונשים, בוגרים וצעירים; שכלתנים ואנשי לב – כל מי שה"דתי" טורד את מנוחתו מוזמן להצטרף

לדעתם של מנסחי החוקה, ממשל חופשי הינו הולם ובר קיימא רק בקרב עם שהוא דתי – עם שמכיר בכך שיש סדר מוסרי טרנסצנדנטי, מוסר שקדום הן למדינה והן לחוק מעשה ידי אדם, עַם בעל המשמעת לשלוט בעצמו על פי אותם עקרונות נצחיים

אנו נושאים מטען שיונק מעידן טרום־גלותי. אנחנו רואים את העוצמות של האקסטזה, ואת מה שהיהודים חיפשו עוד לפני כל האלפיים־שנות־גלות... זה מעצים מאוד את השאלה: מה קורה איתנו כיום, כשחזרנו למקום קונקרטי... איך חוזרים לעוצמת האקסטזות מבלי לאבד את המבטים, ומבלי להוריד את המטען שעל גבינו.

הבה נמנע את התואר "יהודי" מכל אדם שאיננו אובססיבי לאלוהים. תנו לזה להיות הקריטריון האחד לזהות יהודית.