- חיפוש -

סמינר #4 גוי קדוש: על אדם ואומה

מערכת

העם היהודי ידע במאה השנים האחרונות את אחת התמורות הפוליטיות הגדולות בתולדותיו – עלייתה של התנועה הציונית ששיאה בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. הציונות לא נוצרה בחלל ריק. יחד עם היותה ביטוי לשאיפה העתיקה לשוב לארץ ישראל, היא צמחה בעיצומם של תהליכים עולמיים גדולים לא פחות. העת החדשה הביאה עמה שינויים בכל תחומי החיים – חילון בהשקפת העולם ובסדר הפוליטי, שבירתן של מסגרת מדיניות עתיקות ועלייתן של מדינות לאום, כמו גם חידושים גדולים בשדה המדע, האמנות, המוסר והחברה. דווקא בשיאם של תהליכים אלה – ואולי בגללם – התרחשו גם שתי מלחמות עולם בסדרי גודל חסרי תקדים והעם היהודי ידע את אחד האסונות הגדולים בתולדותיו. תהליכים אלו השפיעו עמוקות אלו על אלו, ותוצאות השפעה זו ניכרות עד היום.

מטרת הסמינר היא לבחון את יסודות ההשקפה הציונית – השקפה הקוראת לשינוי משמעותי בסדרי חייו של עם ישראל, למעבר מחיים מפוזרים בגלות לקיום עצמאי בארץ ישראל. הציונות לא היתה השקפת עולם אחידה, כי אם אוסף השקפות שונות ולעתים מנוגדות על מהותו ועתידו של העם היהודי, שחלקן התכנסו לתקופות מסוימות לכדי פעולה משותפת. הציונות מכילה בתוכה מתחים בין ישן וחדש, קודש וחול, אוניברסליות ופרטיקולריות, רעיונות אידיאליים ושיקולים פרגמטיים.

נראה כי בעשורים האחרונים, ההסכמה המעשית הרחבה בין גישות שונות בציונות מגיעה אל קיצה. המטרה המשותפת – הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – הושגה במלואה; קיומה של המדינה הובטח בסדרה של נצחונות צבאיים, כלכלתה התבססה והיא קנתה לה מקום של כבוד בין האומות. אין פירוש הדבר כי לא נותרו אתגרים בתחומים אלה, אולם ההתמודדות עמם אינה ממלאת עוד את סדר היום הציבורי.

כיום מתמודדת הציונות עם אתגרים מסוג אחר לגמרי: רבים מבין אלה שתמכו בה בעבר, הן בישראל והן בעמים, מעלים כיום שאלות ותהיות לגביה. האמנם החזרה אל הזירה המדינית והשימוש בכוח היטיבה עם העם היהודי מבחינה מוסרית? מה צריך להיות אופייה של המדינה היהודית שקמה בארץ ישראל? מהו מקומה של הדת במדינה כזאת מחד, ומהו מקומם של לא יהודים במדינה כזאת מאידך?

חסרונן של תשובות ברורות לשאלות אלה, הוא האתגר המרכזי הניצב לפתחה של מדינת ישראל כיום. אנו סבורים כי חזרה אל ביטוייהן הראשונים של הגישות הציוניות, מראה כי רבות מהשאלות אינן חדשות, אלא שהן נדחקו הצידה מפני צורך השעה. עיון מחודש בגישות אלה – תוך בחינת יחסן אל הדת, ויחסה של הדת אליהן – יוכל לתרום לשאלות ההווה.

 

ימי שלישי ׀ 16:00-22:00 ׀ מכללת ליפשיץ ׀ אפריל-מאי 2022

תרבות המונים

דוייט מקדונלד (1906-1982) היה סופר, עורך כתב עת ומבקר אמריקאי. מקדונלד גילה הערצה רבה לתרבות הגבוהה וליצירות הקלאסיות, ומנגד בוז

אני הציתי אש בציון

השתיקה, באשר לזוועה כמו באשר לנשגב, היא עדיפה. נדמה כי מה שעומד לפתחנו הוא זה וגם זה יחד. ראוי היה

הכרת הערך המוחלט

"אם נהייתי דתי", אמר פעם בראיון הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), "הרי זה למרות בית הספר הדתי". בעוקצנות האופיינית, תמצת

יומן מלחמה

יומן מלחמה שכתב חבר וחבר מערכת יקר, יצחק כהן, משורר ומורה לתנ"ך ולמשפט עברי, איש מושב שובה הגולה כעת מביתו,

יצירה עברית יושבת שבעה

מהי יצירה עברית? האם עיקרה הוא התוכן, מקורות ההשראה או האדם היוצר? האם יכולים כוחות היצירה לשמש נחמה לעת הזאת,

בִּסְטֵקִיַּת חֲצוֹת

בִּסְטֵקִיַּת חֲצוֹת מְעֹרָב יְרוּשַׁלְמִי עַל מִשְׁטָח לוֹהֵט לֵב לַבְלָב וְקֻרְקְבָן מְדַמְּמִים בְּיַחַד וַאֲנִי תֶּכֶף הוֹלֵךְ לֶאֱכֹל אֶת כָּל הָעֵרֶב רַב

חרבות אילוזיה והיגיון ברזל

משא הסימביוזה הבלתי אפשרית בְּשֵׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַקַּנָּא וְהָרָחוּםספר בראשית, פתיחה א. טעינו. טעינו בשאלת היסוד. טעינו בשאלה מה מבדיל