- חיפוש -

סמינר #4 גוי קדוש: על אדם ואומה

מערכת

העם היהודי ידע במאה השנים האחרונות את אחת התמורות הפוליטיות הגדולות בתולדותיו – עלייתה של התנועה הציונית ששיאה בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. הציונות לא נוצרה בחלל ריק. יחד עם היותה ביטוי לשאיפה העתיקה לשוב לארץ ישראל, היא צמחה בעיצומם של תהליכים עולמיים גדולים לא פחות. העת החדשה הביאה עמה שינויים בכל תחומי החיים – חילון בהשקפת העולם ובסדר הפוליטי, שבירתן של מסגרת מדיניות עתיקות ועלייתן של מדינות לאום, כמו גם חידושים גדולים בשדה המדע, האמנות, המוסר והחברה. דווקא בשיאם של תהליכים אלה – ואולי בגללם – התרחשו גם שתי מלחמות עולם בסדרי גודל חסרי תקדים והעם היהודי ידע את אחד האסונות הגדולים בתולדותיו. תהליכים אלו השפיעו עמוקות אלו על אלו, ותוצאות השפעה זו ניכרות עד היום.

מטרת הסמינר היא לבחון את יסודות ההשקפה הציונית – השקפה הקוראת לשינוי משמעותי בסדרי חייו של עם ישראל, למעבר מחיים מפוזרים בגלות לקיום עצמאי בארץ ישראל. הציונות לא היתה השקפת עולם אחידה, כי אם אוסף השקפות שונות ולעתים מנוגדות על מהותו ועתידו של העם היהודי, שחלקן התכנסו לתקופות מסוימות לכדי פעולה משותפת. הציונות מכילה בתוכה מתחים בין ישן וחדש, קודש וחול, אוניברסליות ופרטיקולריות, רעיונות אידיאליים ושיקולים פרגמטיים.

נראה כי בעשורים האחרונים, ההסכמה המעשית הרחבה בין גישות שונות בציונות מגיעה אל קיצה. המטרה המשותפת – הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – הושגה במלואה; קיומה של המדינה הובטח בסדרה של נצחונות צבאיים, כלכלתה התבססה והיא קנתה לה מקום של כבוד בין האומות. אין פירוש הדבר כי לא נותרו אתגרים בתחומים אלה, אולם ההתמודדות עמם אינה ממלאת עוד את סדר היום הציבורי.

כיום מתמודדת הציונות עם אתגרים מסוג אחר לגמרי: רבים מבין אלה שתמכו בה בעבר, הן בישראל והן בעמים, מעלים כיום שאלות ותהיות לגביה. האמנם החזרה אל הזירה המדינית והשימוש בכוח היטיבה עם העם היהודי מבחינה מוסרית? מה צריך להיות אופייה של המדינה היהודית שקמה בארץ ישראל? מהו מקומה של הדת במדינה כזאת מחד, ומהו מקומם של לא יהודים במדינה כזאת מאידך?

חסרונן של תשובות ברורות לשאלות אלה, הוא האתגר המרכזי הניצב לפתחה של מדינת ישראל כיום. אנו סבורים כי חזרה אל ביטוייהן הראשונים של הגישות הציוניות, מראה כי רבות מהשאלות אינן חדשות, אלא שהן נדחקו הצידה מפני צורך השעה. עיון מחודש בגישות אלה – תוך בחינת יחסן אל הדת, ויחסה של הדת אליהן – יוכל לתרום לשאלות ההווה.

 

ימי שלישי ׀ 16:00-22:00 ׀ מכללת ליפשיץ ׀ אפריל-מאי 2022

בכוחך

אֵלֶּה אֱלֹהֵי הָאַלִּימוּת. אֵלּוּ אֱלֹהִים הַמְּאַלְּמִים אֲלֻמּוֹת מִתּוֹךְ מַכּוֹתֵינוּ, חֲבָטוֹתֵינוּ יוֹם יוֹם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ. עַל הָעִנּוּיִים, הָעֹנִי, עַל דֶּרֶךְ

חרבות אילוזיה והיגיון ברזל

משא הסימביוזה הבלתי אפשרית בְּשֵׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַקַּנָּא וְהָרָחוּםספר בראשית, פתיחה א. טעינו. טעינו בשאלת היסוד. טעינו בשאלה מה מבדיל

הגיונות מבור העולם

תחתיות וְאַתְּ יוֹרֶדֶת אֶלֶף מַדְרְגוֹת לַתַּחְתִּיּוֹת, אִם לֹא תַּחֲצִי אֶת הַגְּבוּלוֹת אֵיכָה תַּרְחִיבִי דַּעַת, בַּמְּאוֹרוֹת תּוּכְלִי לָגַעַת רַק מִלֵּב מַאְפֵּלְיוֹת. פרעות

יומן מלחמה

יומן מלחמה שכתב חבר וחבר מערכת יקר, יצחק כהן, משורר ומורה לתנ"ך ולמשפט עברי, איש מושב שובה הגולה כעת מביתו,

לעזאזל האתיקה

מחזור למוצאי שמחת תורה מה היא אתיקה זו?…מה היא? תורה כלשהי? או מה?… איי, לקריירה הם מומחים דווקא! לעזאזל האתיקה!פיודור דוסטוייבסקי,

אובססיבי לאלוהים

בתאריך 7 ביוני 1964 התקיים במונטריאול שבקנדה סימפוזיון לכותבים יהודיים בשפה האנגלית. בסימפוזיון השתתפו המשורר היידי, העורך והמבקר מלך רביץ'

תפילה על המוסר

לאהבות נפולות יאמרו זה שלוש פעמים ויועיל לשכחה  אֵל אֱלֹהֵי הַנָּקָם הָסֵר מִמֶּנּוּ כָּל חֲקִירוֹת וּמַחְשָׁבוֹת מְסֻלְסָלוֹת הוּמָנִיזְם, לִיבֵּרָלִיזְם, אֵתִיקָה הַשְׁכַּח מֵאִתָּנוּ כָּל אוֹתָם