- חיפוש -

רליגיה גיליון א

מערכת

עם שוך הדיה ואדיה של תיזת החילון – זו שהספידה את הדת כתופעה שעתידה לחלוף מן העולם – בשלה העת לחשיבה רעננה על הפנומן הדתי. יהיו אלו מחשבות מבפנים או מבחוץ, מכאן ומשם, ישנות גם חדשות – ובלבד שיישמע בהן הד הניסיון לדבר ולדברר את ה"דתי". זהו סוג הכתיבה והחשיבה שאליו אנו חותרים. אלו האוזניים הרגישות עליהן אנו מעוניינים ללחוש. בין כותלי בית המדרש ובמסדרונות האקדמיה; גברים ונשים, בוגרים וצעירים; שכלתנים ואנשי לב – כל מי שהדתי טורד את מנוחתו מוזמן להצטרף.

יש להודות: חששות גדולים נלווים לחשיבה על הדת והדתי, ואף מעכבים בדרכה לא אחת. הדברים נוגעים בעצבים חשופים. בידוע שחלקים נרחבים של הדת נותרו פצועים ולמודי חבלות מהעולם המודרני; עולם שבו האתוס הרווח הוא שהולדתו אירעה עם השחרור מלפיתת הדת הכובלת והחונקת – ואנשים לא מעטים עודם חוששים מפניה.

האם שפה חופשית (ולעיתים ביקורתית) אינה עשויה לפגוע במחויבות הדתית? האם צודקת, מועילה ונכונה היא ההשוואה בין דתות שונות – או שמא מטשטשת היא את ייחודיותה של דת אבותינו? מה מקום יש לחשיבה וכתיבה אינטלקטואלית ושכלתנית על אודות ה"דת" – כתיבה שמקומה לא נעדר מדפי כתב העת? ומן העבר השני: האם ההישגים האנושיים המופלאים שהביאה בכנפיה העת החדשה אינם תלויים – במובן העמוק ביותר – בדחיקת הדת מהמרחב האנושי? שמא המאמץ להחזיר את הדת למרכז הבמה (ולחלץ אותה מתחומי המודחק והתת־מודע) מאיים על הישגים אלו, על יציבותם ועל המשך שגשוגם?

סתיו תשפ"א ׀ נובמבר 2020 ׀ 176 עמ'

תוכן עניינים ומבואות ׀ מאמרים נבחרים באתר ׀ לרכישה

לשמוע קולות

כחלק מהתגבשות תפיסת הסובייקט המודרני, נדחקה התופעה התרבותית של 'שמיעת קולות' לפינת החברה, וצוירה כתופעה 'הזויה', מאיימת ושלילית ביותר. בכך

דת וחירות

בנאום זה, שנישא בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת נוטרדאם ב-11 לאוקטובר 2019, עומד ויליאם בר על חשיבותה של הדת למוסר

הכרת הערך המוחלט

"אם נהייתי דתי", אמר פעם בראיון הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), "הרי זה למרות בית הספר הדתי". בעוקצנות האופיינית, תמצת

רוח ודת בטיפול נפשי

העמדה הרווחת בקרב פסיכולוגים ואנשי טיפול רבים בנוגע לדת ולרוחניות נעה על הציר שבין חשדנות להסתייגות נמרצת; כממשיכי דרכו של

וִדּוּי הֲרִיגָה

"דמי אחיך": שעשה בו פצעים הרבה, שלא היה יודע מהיכן נפשו יוצאה. וִינַעְנֵעַ תְּחִלָּה דָּרוֹם, בְּחֶסֶד אַחַר כָּךְ צָפוֹן בִּגְבוּרָה

בכוחך

אֵלֶּה אֱלֹהֵי הָאַלִּימוּת. אֵלּוּ אֱלֹהִים הַמְּאַלְּמִים אֲלֻמּוֹת מִתּוֹךְ מַכּוֹתֵינוּ, חֲבָטוֹתֵינוּ יוֹם יוֹם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ. עַל הָעִנּוּיִים, הָעֹנִי, עַל דֶּרֶךְ

להיות פילוסוף מאמין בעולם חילוני

שרטוּט מחודש של מרחבי המחלוקת בין מאמינים לאתיאיסטיים – זוהי המשימה שאליה נקרא הפילוסוף הסקוטי אלסדייר מקינטאייר במאמר שלפנינו. מאמינים