- חיפוש -

רליגיה גיליון ד

מערכת

הגיליון הרביעי של כתב העת מבקש לעסוק במצוות וריטואלים, ממספר זוויות. מהו מקומן ותפקידן של פעולות אלו בחיי האדם והקהילה? מדוע לימדו חכמים כי ״כל העושה מצווה אחת מיטיבים לו ומאריכים לו ימיו ונוחל את הארץ״? מה יש בו, במעשה הבודד, שמזכה אותו בשבחים מופלגים כגון אלו מכאן, ובקיתונות של בוז וזלזול במחשבה המודרנית מאידך?

נוסף על כך, יחסה של המחשבה המודרנית למעשי המצוות מפעפע תדיר אל תוך השפה הדתית והשיח בחברה הדתית. שתי הזרועות של יחס זה – ההומניזם והרפורמציה – לא עמדו עד היום לביקורת מספקת. דרישת האותנטיות והפנימיות הפרוטסטנטית (לגווניה ותקופותיה) שללה את המעשה החיצוני, וכלי ההשוואה והביקורת ההומניסטיים השטיחו את הייחוד שבכל מעשה דתי.

כתגובה לשיח ההומניסטי, המצוי כיום יותר באקדמיה, ניתן להציע העמקה בתיאוריות הביקורתיות כנגד מדע הדתות וכלי המחקר הקֵהים שהוא מייצר. לכך הקדשנו מקום בגיליונות הקודמים – ועוד נקדיש בהמשך. כתגובה להרמת־יתר של הרעיון מעל המעשה, ברוח הרפורמציה, יש לשוב ולעיין במשקלו של המעשה הבודד לעומת הרעיון והרוח. לכך מוקדש הגיליון הנוכחי.

גיליון ד ׀ 208 עמודים ׀ אביב תשפ"ב

תוכן עניינים ומבוא ׀ למאמרים נבחרים באתר ׀ לרכישה

אֶל הָאֵל הָאִישִׁי

א. אָכֵן, חָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה אֶל אֱלוֹהִים, כַּאֲשֶׁר יַחְזֹר בֵּן אוֹבֵד לְאָבִיו, לְאַחַר שֶׁהָיִיתִי יָמִים רַבִּים כָּל כָּךְ רוֹעֵה חֲזִירָיו שֶׁל

וִדּוּי הֲרִיגָה

"דמי אחיך": שעשה בו פצעים הרבה, שלא היה יודע מהיכן נפשו יוצאה. וִינַעְנֵעַ תְּחִלָּה דָּרוֹם, בְּחֶסֶד אַחַר כָּךְ צָפוֹן בִּגְבוּרָה

בכוחך

אֵלֶּה אֱלֹהֵי הָאַלִּימוּת. אֵלּוּ אֱלֹהִים הַמְּאַלְּמִים אֲלֻמּוֹת מִתּוֹךְ מַכּוֹתֵינוּ, חֲבָטוֹתֵינוּ יוֹם יוֹם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ. עַל הָעִנּוּיִים, הָעֹנִי, עַל דֶּרֶךְ

הכרת הערך המוחלט

"אם נהייתי דתי", אמר פעם בראיון הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), "הרי זה למרות בית הספר הדתי". בעוקצנות האופיינית, תמצת