אִשָּׁה עוֹזֶבֶת אֶת אֱלֹהִים כִּי רַע לָהּ
נִסְּתָה הָיָה דָּפוּק הָלַךְ לְגַמְרֵי
אִשָּׁה הוֹלֶכֶת מֵאֱלֹהִים כִּי הִשְׁאִיר לָהּ פֵּרוּרִים
כִּי לֹא אָמַר תּוֹדָה
צָעֲקָה אִבְּדָה אֶת זֶה נִהְיְתָה צְרוּדָה
אִשָּׁה בּוֹרַחַת מֵאֱלֹהִים כִּי נִגְמַר לָהּ כִּי מֵת לָהּ
כִּי שָׁתַק
וְשׁוּב דָּפַק הַכֹּל
אִשָּׁה שׂוֹנֵאת אִשָּׁה בּוֹעֶטֶת כִּי נִשְׁבַּר לָהּ
כִּי נָתְנָה הַכֹּל כִּי לֹא עוֹד פַּעַם
כַּמָּה נָתְנָה כָּכָה הִתְכַּוְּצָה
סָבְלָה אוֹתוֹ, אֶת הַחֲבֵרִים, אֶת הַשְּׁטוּיוֹת
מָה לֹא הָיָה טוֹב בָּהּ, לָמָּה
אִשָּׁה נִשְׁבֶּרֶת אִשָּׁה בּוֹכָה אִשָּׁה וְאֶפֶס
אֵיךְ הָרַס הַכֹּל
וְאֵין לָהּ וְיֵשׁ לָהּ וְאֵין לָהּ כְּלוּם
יוֹתֵר לָמָּה לְהִתְאַמֵּץ
שׁוּם דָּבָר לֹא יַחְזֹר וְלֹא כְּמוֹ שֶׁהָיָה
אִשָּׁה סוֹבֶלֶת בְּשֶׁקֶט נֶאֱנַחַת
מֵתָה לָמוּת
מֵתָה
אִשָּׁה קָמָה בַּבֹּקֶר כִּי אֵין לָהּ בְּרֵרָה
מָה שֶׁהַחַיִּים נוֹתְנִים זֶה מָה יֵשׁ כְּדַאי לָקַחַת
אִשָּׁה חוֹזֶרֶת לֶאֱלֹהִים כִּי קַר לָהּ לְבַד
הֵם כְּבָר רָבוּ מַסְפִּיק הֵם יַשְׁלִימוּ הוּא יִשְׁתֹּק
שׁוֹקַעַת לְתוֹךְ סַפָּה עִם אֱלֹהִים עַל הָרֹאשׁ
מָחָר תַּחְזֹר לְאֵיזֶה יַחַד הַקְּמָטִים כְּבָר מַכִּירִים
פַּעַם אָהֲבָה אוֹתוֹ פַּעַם הִתְמַסְּרָה
אִשָּׁה חוֹלֶמֶת עַל תְּקוּפוֹת טוֹבוֹת מְיַשֶּׁרֶת כָּרִיּוֹת
הוּא שָׂרוּעַ לְיָדָהּ נוֹשֵׁם בְּשֶׁקֶט
