המאה העשרים נחשבת למאה של פילוסופיית השפה – וזו מזמינה אותנו לאמץ נקודת מבט חדשה על ריטואלים ומצוות שבה הדבר הראשוני שקיים הוא המעשה והמשמעויות השונות צומחות ממנו ולאחריו. במאמר שלפנינו טוען הרב אמנון דוקוב כי המעשה קודם להבנה מבחינה
דוייט מקדונלד (1906-1982) היה סופר, עורך כתב עת ומבקר אמריקאי. מקדונלד גילה הערצה רבה לתרבות הגבוהה וליצירות הקלאסיות, ומנגד בוז עמוק לתרבות השטוחה והפופולרית. את דעותיו הוא ביטא במספר גדול של ספרים, מאמרים ומנשרים (שלא תורגמו לעברית). כמו כן, סלד
הפילוסוף הגרמני מרטין היידגר, שחי בין השנים 1889-1976, היה אחד מהפילוסופים החשובים ביותר של המאה ה-20, שפיתח כיוונים חדשים בפילוסופיה שהתחילו בתקופה זו, ובעיקר בפנומנולוגיה (חקר התופעות). בין היתר, עסק היידגר רבות בשאלת האותנטיות – מהותם העצמית של הדברים שאיננה
בהרצאה זו שלפנינו בוחן פרופ' שמואל טריגנו את מעמדו החדש של הממד הטרנצנדנטי בסדר הפוליטי באירופה, את הצורך ב'מקודש חילוני' עבור הדמוקרטיה, ואת ההשלכות הנובעות מכך – בפרט עבור העם היהודי. פרופ' טריגנו הוא סוציולוג ופילוסוף צרפתי־יהודי. מחקריו, העוסקים בסוציולוגיה
מסה זו עוסקת בפער שבין חיי האמונה הפנימיים לבין חיי המעשה הגשמיים והממשיים. חלקה הראשון מתמקד בזרם (החילוני, בדרך כלל) הרואה בפער זה עניין רצוי שאותו יש לקדם; אדרבה: בכל ניסיון לסגור את הפער זרם זה יזהה וולגריות וסכנה של
בחדות אופיינית מציג הרב אורי שרקי את טענתו ולפיה המונח 'דתי' איננו תואם את אופייה הלאומי של היהדות. לדבריו, האבחנה שבין 'דתי' ל'חילוני' היא נוצרית־אירופאית במהותה, ויש לבקר את אימוצה השגוי בידי יהודים. מושגי-יסוד דתיים דוגמת 'חזרה בתשובה', 'קיום מצוות'
א. אָכֵן, חָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה אֶל אֱלוֹהִים, כַּאֲשֶׁר יַחְזֹר בֵּן אוֹבֵד לְאָבִיו, לְאַחַר שֶׁהָיִיתִי יָמִים רַבִּים כָּל כָּךְ רוֹעֵה חֲזִירָיו שֶׁל הֵגֶל. מָה הֱשִׁיבַנִי הֲלוֹם, הַיִּסּוּרִים?
מחזור למוצאי שמחת תורה מה היא אתיקה זו?…מה היא? תורה כלשהי? או מה?… איי, לקריירה הם מומחים דווקא! לעזאזל האתיקה!פיודור דוסטוייבסקי, האחים קרמזוב בראשית היא הזיקה
