[תגובה למאמרו של בנימין שפירו, השיח של השמונה באוקטובר] א. "בעט ברזל". הטקסטים הללו החלו להיאסף כבר למחרת השבת השביעי באוקטובר. היום השני למלחמה. האסופה הראשונה הופיעה בדפוס ביום הארבעים. עוד כשלא היו מילים בכלל. עוד כשלא ידענו מה קרה

משא הסימביוזה הבלתי אפשרית בְּשֵׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַקַּנָּא וְהָרָחוּםספר בראשית, פתיחה א. טעינו. טעינו בשאלת היסוד. טעינו בשאלה מה מבדיל בינינו. בינינו, היהודים. חשבנו שאנחנו מפולגים סביב שאלות צדדיות. זו הייתה טעות במסגור. יהודית מול דמוקרטית, מסורת או ליברליזם, חרדים

אַל תַּקְפִּידוּ עָלַי אֲהוּבַי, שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי הֵן בָּאתִי לְהֵאָסֵף אִתְּכֶם וּבְיָדַי חַיִּים שֶׁהֱיִיתֶם שֶׁחִבַּרְתִּי מִתְבַּדְּרִים וְאֵימָה חֲשֵׁכָה נֹפֶלֶת עָלַי כִּי לְמוּלִי, מְפֻיָּח, מַדַּף סְפָרִים וְשָׁם בֵּין הָאֵשׁ וְהַלַּיְלָה עָבַרְתִּי בֵּין הַבְּתָרִים – וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה שָׁם, וְעוֹז וּגְרוֹסְמָן אִישׁ לִקְרַאת רֵעֵהוּ